בישראל ישנו "חוק להגנת הפרטיות" שתקף גם כאשר פועלים למעשה כדי לחתור אחר גילוי האמת. למעשה, אין הצדקה לעבודתו של חוקר פרטי – על אף שהוא שואף לגלות ולחשוף את האמת במערומיה, כשהפרטיות של כל אדם ואדם נפרצת ואינה מוגנת עד לגבולות שהחוק מגן עליהם – ככל שהחוק תקף בגבולות ישראל (ראוי לציין כי הגנת הפרטיות הוא חוק שתקף בגבולות מדינת ישראל – חקירות שנעשות בחו"ל כפופות לרשות המחוקקת והאוכפת של אותה מדינה בהתאם). לעתים, החוק מתנגש בעבודתו של החוקר, כמו למשל חוק ה
חוקרים הפרטיים, החוק ל
האזנות סתר וחוק הגנת הפרטיות.
לכל חוקר פרטי ידוע הגבולחוקר פרטי מוסמך הוא מלכתחילה מי שיש בידו רישיון מאת משרד המשפטים לעסוק בתחום, כלומר – הוא מודע לחוק, ולדרישותיו, ומתוקף תפקידו ורישיונו, נאסר על החוקר הפרטי לעבור על החוק (אלא אם רשיונו ישלל ממנו בהמשך לכך). משום כך כל מעקב או האזנת סתר חייבים להיות בכפוף לחוק, וממילא הראיות שנאספו מתוך פעולותיו החוקיות בלבד – הן אלו שתהיינה יכולות להיות קבילות בבית המשפט.
האם ביצוע מעקבים זה חוקי?ביצוע מעקבים חוקי עד לגבולות המגבילים של החוק; החוק קובע איך החוקר אמור להתנהל מול מאגרי מידע. חשוב להבין כי ישנן מאגרי מידע ציבוריים שונים שבהם יש נתונים אישיים של אנשים, כשגם אם הגישה למאגר זמינה, חלה עליהם חוק הגנת הפרטיות. לכן חשוב להבין איך החוק בנוי.
במה מגביל החוק את החוקר?החוק קובע, כי חוקר אסור להתחקות אחר אדם, אילו הוא מטריד אותו בשל כך. אין עליו לבצע האזנה אסורה, קרי – האזנת סתר בה שני הצדדים אינם מודעים לכך, ואין לצלם את האדם ברשות היחיד, כלומר ברשות פרטית.
